כלנו מכירים חלקים מהמזמור הזה שמופיעים בהגדה. בקטע שמדבר על מכות מצרים מוזכרות המכות:דם, צפרדע,ערב,דבר,ברד,ארבה,ובכורות. העדר מכות כנים,שחין,וחשך אומר דרשני. שמעתי על כך הסבר: למכות שתי מגמות-כלפי מצרים וכלפיישראל.המכה השלישית בכל שלישיה מיועדת בעיקר למצרים, כי אלו מכות בגופם ממש, כך שישראל פחות רואים. לכן במזמור שפונה אל ישראל לא שיך להזכיר את המכות הללו. (מכת חשך לכאורה אינה שיכת כי היא אינה מכה בגוף, ולכן טען אותו רב שמכת חשך היתה בעצם עיורון של המצרים.לא פשוט לקבל טענה זו, אבל ככה זה באמת מסתדר יפה.)
הכתיב של המכות האלה הוא כנם, שחן וחשך, והן מסתדרות מאליהן בריבוע קסם:
כ נ מ
ש ח נ
ח ש כ
כשקוראים מלמטה למעלה, אלה אותן המכות...
במרכז ישנו הנחש (זה בעצם מכת ה'שחן' הפוך...).
סתם וורט, אבל יפה.
מה שמעניין הוא שעל פי שיטת הבחינות של הרב ברויאר, 3 המכות האלה הן היחידות שאינן באות להכות את המצרים כעונש, ולכן אין להן התראה, דבר שנצרך רק כשזה נועד להיות עונש. מה שאתה מציע הוא הפוך לחלוטין - המכות הללו הן אלה שמבטאות הכי טוב את הפן המכתי והעונשי שבמכות.
גם לפי מפרשים אחרים, שמחלקים את המכות לקבוצות (אולי אברבנאל או קסוטו, אני לא זוכר), לפני כל קבוצה של שתי מכות באה מכה אחת קלה יחסית, שהיא בעצם רק אזהרה והתראה לפני שתי המכות הבאות - הקשות יותר:
נחש - לפני דם וצפרדע;
כינים - לפני ערוב ודבר;
שחין - לפני ברד וארבה;
חושך - לפני מכת בכורות וקריעת ים סוף.
