1) מה מלמדת אותנו המילה ואתם ?
2) מה מלמד אותנו הסיפא של הפסוק ד"ה שרצו. לכאורה זו חזרה על הנאמר.

המילה "ואתם" באה למעט.

יש אנשים שכבר לא יוכלו לפרות ולרבות - הלא הם אלו שמתו במבול. הם שפכו דמים ודמם נשפך, הם עמדו נגד הציווי האלוקי של פריה ורביה ולכן כבר לא יוכלו לקיים.

אבל "אתם" - נח ובניו - קיימים אחרי המבול ולכן לכם קיים הציווי האלוקי לפרות ולרבות.

מעבר להתרבות עצמה - שעומדת פבני עצמה כציווי אלוקי, יש בפסוק זה ציווי נוסף: לשרוץ בארץ. אין זה אפקטיבי שקבוצת בני נח תישאר כולה במקום אחד ותרבה שם - שהרי כך שאר הארץ לא מתפתח. יש מצווה מיוחדת לרבות בארץ, כי ריבוי זה מאפשר לא רק קיום מורחב יותר למין האנושי אלא אף פיתוח יותר מלא של הארץ.

בפסוקים הקודמים נאמר "ואך את דמכם לנפשותיכם אדרוש... שופך דם האדם באדם דמו יישפך". ייתכן שהכוונה: אני, ה', אדרוש את דמם של הנרצחים. אתם, בני האדם, תתעסקו רק ביצירה, פריה ורביה.