בדעת מקרא מפורש שאברהם אמר זאת בלשון תמיהה. כלומר: אבימלך ביקש מאברהם שיעריך את העובדה שהוא הרשה לו לגור באיזור גרר ("הנה ארצי לפניך"), והוא רמז לאברהם שהוא מנצל זאת וגונב משאבים מתושבי המקום.
אברהם התווכח איתו: "אני צריך להשבע שלא אשקר?! הרי דווקא העבדים שלך הם אלו שגנבו באר שלי וכו'".

הבנתי נכון? מישהו יודע על איזו פרשן דעת מקרא התבססו?

שפירשו כך כיון שלא נכתב "וישבע אברהם" או משהו כזה.