כתוב שאמר משהו להבל ולא כתוב מה? ואם הוא רק קרא לו למה לא כתוב "ויקרא קין אל הבל אחיו"?

קין ידע שהבל חזק ממנו בהרבה ולכן, בדרך רגילה הוא לא יוכל להרוג את הבל אחיו. לכן הוא התחיל לדבר איתו דברי אחווה ורעות, שהבל פחות יחשוש ממנו- ומיד אח"כ הרג אותו. "ויאמר קין אל הבל-אחיו"- אמר לו דברי אחווה. (זה גם מתרץ למה מוזכר "אחיו"- והרי ידוע שהבל הוא אחיו של קין...).

*בשם הגר"א.

בעלי המדרש ניסו להעניק לדיאלוג בין קין והבל צביון מובן יותר, והכניסו לפיהם דברים המהווים עילות "נורמליות" למלחמה: "על מה היו מדיינים? אמרו: בואו ונחלוק את העולם - אחד נטל הקרקעות ואחד נטל את המטלטלין. דין אמר: ארעא דאת קאים עליה דידי, ודין אמר: מה דאת לביש דידי. דין אמר חלות, ודין אמר פרח, מתוך כך - ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו. ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי אמר: שניהם נטלו את הקרקעות ושניהם נטלו את המטלטלין, ועל מה היו מדיינין? אלא זה אומר בתחומי ביהמ"ק נבנה, וזה אומר בתחומי ביהמ"ק נבנה... יהודה בר אמי אמר: על חוה הראשונה היו מדיינין" (בראשית-רבה פרשה כ"ב, ז).
הווה אומר: הם רבו על קרקעות, על נשים או על דת.
דא עקא - הפסוקים לא אומרים דבר מכל זה. ונראה שזו בדיוק מטרת הפשט: אין זה משנה מה העילה למלחמה, זה לא אמור לעניין אותנו. בעלי המדרש עידנו, במובן מסויים, את מעשהו של קין - והפכו אותו למלחמה, בה רצח הוא לגיטימי, אם העילה מוצדקת ואם נותנים לה משקל ומשמעות מסויימת.
הפשט, לעומת זאת, ניסה להציג זאת כרצח בתוך המשפחה: "הבל אחיו": אין זה משנה מה היתה הסיבה, מה הבל ייצג בשביל קין, סביב מה נסוב הויכוח ביניהם: הדיאלוג ביניהם התרחש, הוא מהווה חלק מהעלילה, אבל הוא איננו רלבנטי באמת: מעשה הרצח נשאר נתעב ומכוער.