אתנ"כתא

ליל שבת, ח' אייר תשפ"ו

ברוך הבא אורח | התחבר או הרשם
   הצג אותיות פסוק ופרק. הצג קישורים להודעות. גודל הכתב:
 ה שְׂבֵעִ֤ים בַּלֶּ֙חֶם֙ נִשְׂכָּ֔רוּ וּרְעֵבִ֖ים חָדֵ֑לּוּ עַד־עֲקָרָה֙ יָלְדָ֣ה שִׁבְעָ֔ה וְרַבַּ֥ת בָּנִ֖ים אֻמְלָֽלָה׃
הצג הודעות

אב
כ'
תשס"ט

ילדה שבעה? -חננאל
שמואל א פרק ב פסוק ה
בסופו של דבר, חנה ילדה רק ששה ילדים, כך שאי אפשר לראות בדברים נבואה - וכנראה שאלו פשוט המלים שאמרה חנה.
אם כך, מדובר בתפילה או בשיר-שבח, והאחרון יותר קרוב - שכן נראה שחנה איננה עוסקת דווקא בחוויות האישיות שלה, אלא בשבחו של הקב"ה בכלל.
אבל אם כן, נשאלת השאלה מדוע דווקא שבעה: מה היה רע בבן אחד, או בשנים - בקשה צנועה יותר, שגם רחל אמנו הסתפקה בה?

אב
כ"ב
תשס"ט

שבעה בנים -שלמה
שמואל א פרק ב פסוק ה
במספר שבעה בנים יש ברכה מיוחדת. נראה לומר, שחנה באמת לא התנבאה על מה שיקרה לה עצמה בעתיד, אלא דברה בשבח ה' באופן כללי. זה נעשה, בין היתר, על ידי ניגודים: מוריש- מעשיר, משפיל- מרומם וכן הלאה.
כך נעשה הניגוד בין עקרה- אחת שאין לה ילדים בכלל, שנעשית אשה מבורכת במיוחד בילדים- "ילדה שבעה"
מאמרים וביאורים באתר ויקיטקסט