אתנ"כתא

יום שישי, כ"ז סיון תשפ"ו

ברוך הבא אורח | התחבר או הרשם
   הצג פרשות ועליות. הצג אותיות פסוק ופרק. הצג קישורים להודעות. גודל הכתב:
 א א אֵ֣לֶּה הַדְּבָרִ֗ים אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־כָּל־יִשְׂרָאֵ֔ל בְּעֵ֖בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן בַּמִּדְבָּ֡ר בָּֽעֲרָבָה֩ מ֨וֹל ס֜וּף בֵּֽין־פָּארָ֧ן וּבֵֽין־תֹּ֛פֶל וְלָבָ֥ן וַחֲצֵרֹ֖ת וְדִ֥י זָהָֽב׃
הצג הודעות

אב
ו'
תשס"ט

תוכחת משה לעמ"י -שלמה
דברים פרק א פסוק א
לפי רש"י, המקומות המוזכרים בפסוקים הראשונים של ספר דברים הם תוכחה לעם ישראל על חטאים שעשו. אבל כשמסתכלים על הפסוקים, הרי משה כלל לא אמר את המילים האלה לעם אלא הם רק הקדמה לדבריו, אז איך אומרים שזה תוכחה לעם ישראל?

אב
ט"ו
תשס"ט

שאלה טובה על רש"י -אלחנן י
דברים פרק א פסוק א
צריך לבחון למה רש"י מביא דרש מסוים, הרי רש"י הוא פרשן פשט, לא דרש. לדעתי השאלה שמטרידה פה את רש"י היא למה צריך את כל התיאור הזה בפתיחת הספר? לא זכור לי עוד תיאור כל כך מפורט של מקום אחד. "עבר הירדן, במדבר, בערבה, מול סוף, בין פארן ובין תפל, ולבן, וחצרת, ודי זהב, אחד עשר יום מחרב דרך הר שעיר עד קדש ברנע" ולמה בכלל צריך לתאר את המקום הרי אנחנו כבר יודעים מפרשת המסעות שבני ישראל נמצאים בערבות מואב! (במדבר לג, מט-נ: "וַיִּסְעוּ, מֵהָרֵי הָעֲבָרִים; וַיַּחֲנוּ בְּעַרְבֹת מוֹאָב, עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ. וַיַּחֲנוּ עַל-הַיַּרְדֵּן מִבֵּית הַיְשִׁמֹת, עַד אָבֵל הַשִּׁטִּים, בְּעַרְבֹת, מוֹאָב. וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מֹשֶׁה בְּעַרְבֹת מוֹאָב, עַל-יַרְדֵּן יְרֵחוֹ לֵאמֹר: נא דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת-הַיַּרְדֵּן אֶל-אֶרֶץ כְּנָעַן")
או בדברים כט,סט: "אֵלֶּה דִבְרֵי הַבְּרִית אֲשֶׁר-צִוָּה ה' אֶת-מֹשֶׁה לִכְרֹת אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מוֹאָב", או בתחילת פרק לד: "וַיַּעַל מֹשֶׁה מֵעַרְבֹת מוֹאָב אֶל-הַר נְבוֹ". למה לא כתוב פשוט "ערבות מואב" כמו בכל שאר המקומות? למה תריך את כל התיאור? וכשמבינים את השאלה ומעיינים בפסוקים, רואים בתיאור מילים לא מובנות, "די זהב", "תופל", ומילים מוכרות ממקומות אחרים - ים סוף, "מדבר" - איזה מדבר? פארן? הר שעיר? קדש ברנע? חורב? מה הם שייכים לכאן? ואם קוראים את המשך הספר שזוהי לו הפתיחה, רואים שמהר מאוד משה מתאר את החטאים שהיו במקומות הרמוזים כאן - חטא עגל הזהב בחורב, חטא המרגלים, וכו' ועכשיו ניתן לראות שהמדרש עונה לשאלה בצורה עמוקה, מה שרמוז בפתיחת הספר הוא כעין ההמשך, וגם במדרש עצמו כדאי לעיין, משום שהוא מוסיף רבדים עמוקים ומעניינים לפשט.
מאמרים וביאורים באתר ויקיטקסט