|
|
יום שישי, כ"ז סיון תשפ"ו |
ברוך הבא אורח | התחבר או הרשם |
הצג אותיות פסוק ופרק. הצג קישורים להודעות. גודל הכתב:
ב א וַיִּשְׁלַ֣ח יְהוֹשֻׁ֣עַ־בִּן־נ֠וּן מִֽן־הַשִּׁטִּ֞ים שְׁנַֽיִם־אֲנָשִׁ֤ים מְרַגְּלִים֙ חֶ֣רֶשׁ לֵאמֹ֔ר לְכ֛וּ רְא֥וּ אֶת־הָאָ֖רֶץ וְאֶת־יְרִיח֑וֹ וַיֵּ֨לְכ֜וּ וַ֠יָּבֹאוּ בֵּית־אִשָּׁ֥ה זוֹנָ֛ה וּשְׁמָ֥הּ רָחָ֖ב וַיִּשְׁכְּבוּ־שָֽׁמָּה׃
ניסן
כ"ג
תשס"ט
יהושע פרק ב פסוק א
ואין שום סיבה שלא לשלוח מרגלים. מרגלים זה דבר ברור ומובן לפני מלחמה, ולמעשה בכל מלחמה יזומה מצידנו זה מתחייב (משה שולח ליעזר; יהושע שולח גם לעי; בית יוסף - לבית אל...).
אלא שמספרים לנו את זה רק כשזה חשוב. שליחת המרגלים עצמה לא חשובה כלל (שהרי לא מספרים לנו איזה מידע צבאי או טקטי הם השיגו, ולעניות דעתי זה לא כי הם לא השיגו כלום), אלא הסיפור של רחב עצמו. המרגלים אפילו לא מוזכרים בשמם, בניגוד לרחב. היא הדמות הראשית.
אלא שמספרים לנו את זה רק כשזה חשוב. שליחת המרגלים עצמה לא חשובה כלל (שהרי לא מספרים לנו איזה מידע צבאי או טקטי הם השיגו, ולעניות דעתי זה לא כי הם לא השיגו כלום), אלא הסיפור של רחב עצמו. המרגלים אפילו לא מוזכרים בשמם, בניגוד לרחב. היא הדמות הראשית.