איך יכלו להסכים לדבר כזה על דעת עצמם והרי הם מחויבים שלא לחיות שום נשמה מיושבי הארץ?

1. ייתכן שמדובר בהוראת-שעה: הווה אומר - נכון, יש ציווי שלא לחיות כל נשמה, אבל יש גם הדרכה כללית להיות אנשים טובים ומוסריים, ולכן ברור שאי-אפשר להפקיר את חייה של משתפת-פעולה שעשתה עמנו חסד רב וקריטי.
2. גם שלא במסגרת הוראת-שעה, ייתכן שעצם הציווי שלא לחיות כל נשמה מוגבל רק על מי שנלחמים נגדו - והראיה היא שקראו לשלום גם במלחמות יהושע (עיין רמב"ם, הל' מלכים פ"ו ה"ה) - ולכן אם מראש הגדירו שנגד הבית הזה לא נלחמים אין בכך בעיה.
3. בהמשך הספר מסופר שרחב וביתה ישבו בקרב מחנה ישראל - אז כנראה שהם עברו הליך גיור מסויים. ייתכן והיא התחייבה לעבור אותו כבר כאן.
הפניות:
    גיורהּ של רחב (יהושע ו, כה)
    גיורהּ של רחב (יהושע ו, כה)
    גיורהּ של רחב (יהושע ו, כה)
    גיורהּ של רחב (יהושע ו, כה)
    גיורהּ של רחב (יהושע ו, כה)
    גיורהּ של רחב (יהושע ו, כה)