אתנ"כתא

ליל שבת, ח' אייר תשפ"ו

ברוך הבא אורח | התחבר או הרשם
   הצג אותיות פסוק ופרק. הצג קישורים להודעות. גודל הכתב:
 ה וּלְחַנָּ֕ה יִתֵּ֛ן מָנָ֥ה אַחַ֖ת אַפָּ֑יִם כִּ֤י אֶת־חַנָּה֙ אָהֵ֔ב וַֽידוָ֖ד סָגַ֥ר רַחְמָֽהּ׃
הצג הודעות

ניסן
כ"ג
תשס"ט

"סגר רחמה" -חננאל
שמואל א פרק א פסוק ה
עד כמה שידי משגת, אצל כל העקרות במקרא קוראים לכלב בשמו - "עקרה": כך אצל שרה, רבקה, רחל ואשת מנוח.
וזה חוזר גם בפסוק הבא "כי סגר ה' בעד רחמה"

ניסן
כ"ג
תשס"ט

לרמוז על פדיון הבן.
-חננאל
שמואל א פרק א פסוק ה
ייתכן להציע כי המינוח "סגר רחמה" המופיע כאן בא על רקע מספר תיאורים בפרק, הבאים להקביל אותו ליציאת מצרים:
1. חנה קוראת לה' "ה' צב-אות", וחז"ל עומדים על כך שהיא הראשונה שקוראת לו כך. נראה ששם זה לקוח משמות י"ב, שם "יצאו כל צבאות ה' מארץ מצרים".
2. אלקנה עולה מעירו "מימים ימימה" - ביטוי שמשמעותו "שנה בשנה" כמופיע בהמשך הפסוקים, ומופיע לראשונה בציווי על פסח-דורות בשמות י"ג.
3. ייתכן, אם כן, שההתייחסות לרחם בפסוק ה - ולא לאשה עצמה - נובע מציווי פדיון-בכור בשמות י"ג, המוסב על "פטר רחם": ה' סגר את רחמה של חנה, ולכן היא נדרה להקדיש את פטר הרחם שלה לה' כפשוטו, ולא לפדות את הבן הבכור שלו - "ונתתיו לה' כל ימי חייו".
מאמרים וביאורים באתר ויקיטקסט