האחים מגיעים אל יוסף : ... ּ וַיֵּרְדוּ מִצְרַיִם וַיַּעַמְדוּ לִפְנֵי יוֹסֵף: וַיַּרְא יוֹסֵף אִתָּם אֶת בִּנְיָמִין - בנימין יחד אתם. אז יש "שלום בית".
וַיֹּאמֶר לַאֲשֶׁר עַל בֵּיתוֹ הָבֵא אֶת הָאֲנָשִׁים הַבָּיְתָה וּטְבֹחַ טֶבַח וְהָכֵן כִּי אִתִּי יֹאכְלוּ הָאֲנָשִׁים בַּצָּהֳרָיִם:
לכאורה, יוסף מתכנן שבעוד שעה שעתים – בצהרים- בשעת הסעודה הוא יגלה לאחים : "אני יוסף" !
רש"י דוחה את הפירוש הזה , כי הוא סותר את "פשוטו של מקרא" :
ממקורות אחרים במקרא , אנחנו יודעים שבימים ההם אכלו רק פעמים ביום ולא היתה "ארוחת צהרים".
הוכחה : יציאת מצרים היתה בפסח – בחמישה עשר לחודש הראשון – ובני ישראל התלוננו שתם הלחם, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:
ומסביר רש"י ( שמות טז .א' ) שבאותם שלושים יום , "אכלו משירי הבצק (או משירי המצה) ששים ואחת סעודות". דהיינו פעמים ביום בלבד.
וכן מקרא מלא דבר הכתוב ( לדוגמא : שמות טז'.ח'. ועוד בפסוקים שם. ): בְּתֵת ה' לָכֶם בָּעֶרֶב בָּשָׂר לֶאֱכֹל , וְלֶחֶם בַּבֹּקֶר לִשְׂבֹּעַ . אין ארוחת צהרים ...!
רק בשבת יש דין של "סעודה שלישית" ( חוץ מסעודת ליל שבת, וסעודת שבת בבוקר )
והיא סעודה שני'ה , היחודית רק ליום / ביום השבת ! סעודת "מלוה מלכה" היא בלילה - במוצ"שק . וק"ל.
כיון שכך, יש להבין למה יוסף מזמין את אחיו לארוחת צהרים, שלא קיימת ... שיזמינם לארוחה הקרובה - ארוחת הערב ?
גם אם יש לו כוונה נסתרת, למה הוא קורא לארוחת הבוקר בשם צהרים ?
- והתשובה פשוטה : יוסף מתנהג כ"מלך"!
לפיכך יוסף ישן כמנהג המלכים עד שעה שלישית ביום, במילא הארוחה הראשונה שלו היא לפני הצהרים.
ובתהילים נז.ט' : "עוּרָה כְבוֹדִי עוּרָה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר אָעִירָה שָּׁחַר". מסביר רש"י : עורה כבודי- ולא אישן עד שלש שעות בכבודי כשאר מלכים.
...אעירה שחר-אני מעורר את השחר ואין השחר מעוררני:
לכן מסביר רש"י : בצהרים - זה מתורגם בשירותא שהוא לשון סעודה ראשונה בלשון ארמי .... אבל כל תרגום של צהרים "טיהרא".
והיות ועכשיו יוסף נמצא במשרד, אז בהכרח שמדובר בארוחת בוקר מאוחרת , מחר לפני הצהרים, ולא היום !
לכן אומר יוסף לַאֲשֶׁר עַל בֵּיתוֹ : הָבֵא אֶת הָאֲנָשִׁים הַבָּיְתָה - שילונו בארמון שלי, ומחר נסעד יחדיו !
וַיַּעַשׂ הָאִישׁ כַּאֲשֶׁר אָמַר יוֹסֵף וַיָּבֵא הָאִישׁ אֶת הָאֲנָשִׁים בֵּיתָה יוֹסֵף:
וַיִּירְאוּ הָאֲנָשִׁים רש"י : לשון פחד כִּי הוּבְאוּ בֵּית יוֹסֵף רש"י : כי הובאו בית יוסף - ואין דרך שאר הבאים לשבור בר ללון בבית יוסף כי אם בפונדקאות שבעיר. וייראו שאין זה אלא לאספם אל משמר: וַיֹּאמְרוּ עַל דְּבַר הַכֶּסֶף הַשָּׁב בְּאַמְתְּחֹתֵינוּ בַּתְּחִלָּה אֲנַחְנוּ מוּבָאִים לְהִתְגֹּלֵל עָלֵינוּ וּלְהִתְנַפֵּל עָלֵינוּ וְלָקַחַת אֹתָנוּ לַעֲבָדִים וְאֶת חֲמֹרֵינוּ:
----------------------------------------------------------
כותב הפרשן שלכם כך : לפי הכתוב "בַּצָּהֳרָיִם" , זה הזמן שיוסף ארגן את הארוחה שלו עם אחיו, כלומר זה אחד מזמני האכילה במשך היום, ככתוב: "עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם, אָשִׂיחָה וְאֶהֱמֶה; וַיִּשְׁמַע קוֹלִי"תהלים נה יח)
תשובתי :
הפסוק מדבר על שלושת ה"תפילות" עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם, בהם אָשִׂיחָה וְאֶהֱמֶה וַיִּשְׁמַע קוֹלִי". ולא על שלוש "ארוחות"...
רש"י : ערב ובוקר וצהרים - ערבית ושחרית ומנחה ג' תפלות:
מצודות דוד : ערב וגו' - בכל שלש התפלות אספר התלאות ואהמה אליהם:
קישורים חיצוניים ותמונות: עיין כאן.(אתר)
עיין כאן.(אתר)
עיין כאן.(אתר)
עיין כאן.(אתר)
עיין כאן.(אתר)
עיין כאן.(אתר)
