ז וַיִּקְרָא֙ שֵׁ֣ם הַמָּק֔וֹם מַסָּ֖ה וּמְרִיבָ֑ה עַל־רִ֣יב ׀ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְעַ֨ל נַסֹּתָ֤ם אֶת־יְדוָד֙ לֵאמֹ֔ר הֲיֵ֧שׁ יְדוָ֛ד בְּקִרְבֵּ֖נוּ אִם־אָֽיִן׃ {פ}