אתנ"כתא

ליל שבת, י"ב כסלו תשפ"א

ברוך הבא אורח | התחבר או הרשם
   הצג אותיות פסוק ופרק. הצג קישורים להודעות. גודל הכתב:
 כב כַּסְפֵּ֖ךְ הָיָ֣ה לְסִיגִ֑ים סָבְאֵ֖ךְ מָה֥וּל בַּמָּֽיִם׃
הוסף הודעה

חשון
כ'
תשע"ב

למה סבאך ולא יינך? -אראל סגל
ישעיהו פרק א פסוק כב
הנביא מוכיח את השרים שהם מערבבים סיגים בכסף במרמה, וכן מערבבים מים ביין במרמה (מוכרים יין מהול במסוה של יין נקי).

אבל מדוע הוא השתמש במילה "סבאך"? הרי השורש "סבא" נזכר בדרך-כלל במשמעות שלילית - שיכרות (ראו במקורות). וכשיש משקה משכר במיוחד - דווקא עדיף למהול אותו כדי שלא להשתכר!

היה מתאים יותר אילו היה משתמש במילה "יין", הנזכרת גם בהקשרים חיוביים.

יין נזכר גם בקשר לקרבנות, וכסף נזכר גם בקשר למשכן, ולכן היה מתאים יותר לכתוב "כספך היה לסיגים, יינך מהול במים".

אלא אם כן יש כאן סוד שמחכה שנגלה אותו...
הפניות:
    בן זולל וסובא (דברים כא, כ)
    סר סבאם (הושע ד, יח)
    אל תהי בסובאי יין (משלי כג, כ - כא)
    יין בברכת יעקב (בראשית מט, יב)
    יין בנסכים (במדבר טו, ה - ז)
    יין ישמח לבב אנוש (תהלים קד, טו)
    בן זולל וסובא (דברים כא, כ)
    סר סבאם (הושע ד, יח)
    אל תהי בסובאי יין (משלי כג, כ - כא)
    יין בברכת יעקב (בראשית מט, יב)
    יין בנסכים (במדבר טו, ה - ז)
    יין ישמח לבב אנוש (תהלים קד, טו)
    בן זולל וסובא (דברים כא, כ)
    סר סבאם (הושע ד, יח)
    אל תהי בסובאי יין (משלי כג, כ - כא)
    יין בברכת יעקב (בראשית מט, יב)
    יין בנסכים (במדבר טו, ה - ז)
    יין ישמח לבב אנוש (תהלים קד, טו)
    בן זולל וסובא (דברים כא, כ)
    סר סבאם (הושע ד, יח)
    אל תהי בסובאי יין (משלי כג, כ - כא)
    יין בברכת יעקב (בראשית מט, יב)
    יין בנסכים (במדבר טו, ה - ז)
    יין ישמח לבב אנוש (תהלים קד, טו)
    בן זולל וסובא (דברים כא, כ)
    סר סבאם (הושע ד, יח)
    אל תהי בסובאי יין (משלי כג, כ - כא)
    יין בברכת יעקב (בראשית מט, יב)
    יין בנסכים (במדבר טו, ה - ז)
    יין ישמח לבב אנוש (תהלים קד, טו)
    בן זולל וסובא (דברים כא, כ)
    סר סבאם (הושע ד, יח)
    אל תהי בסובאי יין (משלי כג, כ - כא)
    יין בברכת יעקב (בראשית מט, יב)
    יין בנסכים (במדבר טו, ה - ז)
    יין ישמח לבב אנוש (תהלים קד, טו)

חשון
כ'
תשע"ב

למה סבאך ולא יינך? -אראל סגל
ישעיהו פרק א פסוק כב
הנביא מוכיח את השרים שהם מערבבים סיגים בכסף במרמה, וכן מערבבים מים ביין במרמה (מוכרים יין מהול במסוה של יין נקי).

אבל מדוע הוא השתמש במילה "סבאך"? הרי השורש "סבא" נזכר בדרך-כלל במשמעות שלילית - שיכרות (ראו במקורות). וכשיש משקה משכר במיוחד - דווקא עדיף למהול אותו כדי שלא להשתכר!

היה מתאים יותר אילו היה משתמש במילה "יין", הנזכרת גם בהקשרים חיוביים.

יין נזכר גם בקשר לקרבנות, וכסף נזכר גם בקשר למשכן, ולכן היה מתאים יותר לכתוב "כספך היה לסיגים, יינך מהול במים".

אלא אם כן יש כאן סוד שמחכה שנגלה אותו...
הפניות:
    בן זולל וסובא (דברים כא, כ)
    סר סבאם (הושע ד, יח)
    אל תהי בסובאי יין (משלי כג, כ - כא)
    יין בברכת יעקב (בראשית מט, יב)
    יין בנסכים (במדבר טו, ה - ז)
    יין ישמח לבב אנוש (תהלים קד, טו)
    בן זולל וסובא (דברים כא, כ)
    סר סבאם (הושע ד, יח)
    אל תהי בסובאי יין (משלי כג, כ - כא)
    יין בברכת יעקב (בראשית מט, יב)
    יין בנסכים (במדבר טו, ה - ז)
    יין ישמח לבב אנוש (תהלים קד, טו)
    בן זולל וסובא (דברים כא, כ)
    סר סבאם (הושע ד, יח)
    אל תהי בסובאי יין (משלי כג, כ - כא)
    יין בברכת יעקב (בראשית מט, יב)
    יין בנסכים (במדבר טו, ה - ז)
    יין ישמח לבב אנוש (תהלים קד, טו)
    בן זולל וסובא (דברים כא, כ)
    סר סבאם (הושע ד, יח)
    אל תהי בסובאי יין (משלי כג, כ - כא)
    יין בברכת יעקב (בראשית מט, יב)
    יין בנסכים (במדבר טו, ה - ז)
    יין ישמח לבב אנוש (תהלים קד, טו)
    בן זולל וסובא (דברים כא, כ)
    סר סבאם (הושע ד, יח)
    אל תהי בסובאי יין (משלי כג, כ - כא)
    יין בברכת יעקב (בראשית מט, יב)
    יין בנסכים (במדבר טו, ה - ז)
    יין ישמח לבב אנוש (תהלים קד, טו)
    בן זולל וסובא (דברים כא, כ)
    סר סבאם (הושע ד, יח)
    אל תהי בסובאי יין (משלי כג, כ - כא)
    יין בברכת יעקב (בראשית מט, יב)
    יין בנסכים (במדבר טו, ה - ז)
    יין ישמח לבב אנוש (תהלים קד, טו)
מאמרים וביאורים באתר ויקיטקסט