טו וַיִּשְׂא֣וּ בְנֵֽי־הַלְוִיִּ֗ם אֵ֚ת אֲר֣וֹן הָֽאֱלֹהִ֔ים כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה מֹשֶׁ֖ה כִּדְבַ֣ר יְדוָ֑ד בִּכְתֵפָ֥ם בַּמֹּט֖וֹת עֲלֵיהֶֽם׃ {פ}