![]() |
יום שבת, י' שבט תשפ"א |
ברוך הבא אורח | התחבר או הרשם |
בחר עולה: | כל הפרשה | ראשון | שני | שלישי | רביעי | חמישי | שישי | שביעי | ||||||||||||||||||||
  
הצג פרשות ועליות.
הצג אותיות פסוק ופרק. הצג קישורים להודעות. גודל הכתב:
דברים  א א אֵ֣לֶּה הַדְּבָרִ֗ים אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־כָּל־יִשְׂרָאֵ֔ל בְּעֵ֖בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן בַּמִּדְבָּ֡ר בָּֽעֲרָבָה֩ מ֨וֹל ס֜וּף בֵּֽין־פָּארָ֧ן וּבֵֽין־תֹּ֛פֶל וְלָבָ֥ן וַחֲצֵרֹ֖ת וְדִ֥י זָהָֽב׃6
אב
ו'
תשס"ט
דברים פרק א פסוק א
לפי רש"י, המקומות המוזכרים בפסוקים הראשונים של ספר דברים הם תוכחה לעם ישראל על חטאים שעשו. אבל כשמסתכלים על הפסוקים, הרי משה כלל לא אמר את המילים האלה לעם אלא הם רק הקדמה לדבריו, אז איך אומרים שזה תוכחה לעם ישראל?
אב
כ"א
תשס"ט
דברים פרק א פסוק א
אמנם זה מדרש, ועל כן הוא אינו הקריאה הפשוטה הנראית לעין, אך עדיין ניתן לקרוא זאת בפשט הפסוקים. זה נובע מקושיה אחרת, שהרי יש בחמשת הפסוקים הראשונים של ספר דברים 3 פתיחות שונות, ולכן הפתיחה הראשונה נקראת, לפי המדרש, כך:
אלה הדברים אשר דיבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן:
"במדבר, בערבה, מול סוף, בין פארן ובין תופל ולבן וחצרות ודי זהב, אחד עשר יום מחורב דרך הר שעיר עד קדש ברנע".
ישנו כאן נאום חדש, בן פסוק וחצי. לאחר המילים "בעבר הירדן" פשוט פותחים ציטוט...
אלה הדברים אשר דיבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן:
"במדבר, בערבה, מול סוף, בין פארן ובין תופל ולבן וחצרות ודי זהב, אחד עשר יום מחורב דרך הר שעיר עד קדש ברנע".
ישנו כאן נאום חדש, בן פסוק וחצי. לאחר המילים "בעבר הירדן" פשוט פותחים ציטוט...
אב
ח'
תשס"ט
דברים פרק א פסוק א
לפי הפשט כל הפסוק הזה הוא תיאור של המקום בו דיבר משה.
(ראה בקישור)
רש"י מביא מדרש, ועל המדרש לא מקשים קושיות כאלו.
קישורים חיצוניים ותמונות:
      דברים א באתר ויקיטקסט.(אתר)
      דברים א באתר ויקיטקסט.(אתר)
      דברים א באתר ויקיטקסט.(אתר)
      דברים א באתר ויקיטקסט.(אתר)
      דברים א באתר ויקיטקסט.(אתר)
      דברים א באתר ויקיטקסט.(אתר)
(ראה בקישור)
רש"י מביא מדרש, ועל המדרש לא מקשים קושיות כאלו.
קישורים חיצוניים ותמונות:
      דברים א באתר ויקיטקסט.(אתר)
      דברים א באתר ויקיטקסט.(אתר)
      דברים א באתר ויקיטקסט.(אתר)
      דברים א באתר ויקיטקסט.(אתר)
      דברים א באתר ויקיטקסט.(אתר)
      דברים א באתר ויקיטקסט.(אתר)
אב
ט"ו
תשס"ט
דברים פרק א פסוק א
צריך לבחון למה רש"י מביא דרש מסוים, הרי רש"י הוא פרשן פשט, לא דרש. לדעתי השאלה שמטרידה פה את רש"י היא למה צריך את כל התיאור הזה בפתיחת הספר? לא זכור לי עוד תיאור כל כך מפורט של מקום אחד. "עבר הירדן, במדבר, בערבה, מול סוף, בין פארן ובין תפל, ולבן, וחצרת, ודי זהב, אחד עשר יום מחרב דרך הר שעיר עד קדש ברנע" ולמה בכלל צריך לתאר את המקום הרי אנחנו כבר יודעים מפרשת המסעות שבני ישראל נמצאים בערבות מואב! (במדבר לג, מט-נ: "וַיִּסְעוּ, מֵהָרֵי הָעֲבָרִים; וַיַּחֲנוּ בְּעַרְבֹת מוֹאָב, עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ. וַיַּחֲנוּ עַל-הַיַּרְדֵּן מִבֵּית הַיְשִׁמֹת, עַד אָבֵל הַשִּׁטִּים, בְּעַרְבֹת, מוֹאָב. וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מֹשֶׁה בְּעַרְבֹת מוֹאָב, עַל-יַרְדֵּן יְרֵחוֹ לֵאמֹר: נא דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת-הַיַּרְדֵּן אֶל-אֶרֶץ כְּנָעַן")
או בדברים כט,סט: "אֵלֶּה דִבְרֵי הַבְּרִית אֲשֶׁר-צִוָּה ה' אֶת-מֹשֶׁה לִכְרֹת אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מוֹאָב", או בתחילת פרק לד: "וַיַּעַל מֹשֶׁה מֵעַרְבֹת מוֹאָב אֶל-הַר נְבוֹ". למה לא כתוב פשוט "ערבות מואב" כמו בכל שאר המקומות? למה תריך את כל התיאור? וכשמבינים את השאלה ומעיינים בפסוקים, רואים בתיאור מילים לא מובנות, "די זהב", "תופל", ומילים מוכרות ממקומות אחרים - ים סוף, "מדבר" - איזה מדבר? פארן? הר שעיר? קדש ברנע? חורב? מה הם שייכים לכאן? ואם קוראים את המשך הספר שזוהי לו הפתיחה, רואים שמהר מאוד משה מתאר את החטאים שהיו במקומות הרמוזים כאן - חטא עגל הזהב בחורב, חטא המרגלים, וכו' ועכשיו ניתן לראות שהמדרש עונה לשאלה בצורה עמוקה, מה שרמוז בפתיחת הספר הוא כעין ההמשך, וגם במדרש עצמו כדאי לעיין, משום שהוא מוסיף רבדים עמוקים ומעניינים לפשט.
או בדברים כט,סט: "אֵלֶּה דִבְרֵי הַבְּרִית אֲשֶׁר-צִוָּה ה' אֶת-מֹשֶׁה לִכְרֹת אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מוֹאָב", או בתחילת פרק לד: "וַיַּעַל מֹשֶׁה מֵעַרְבֹת מוֹאָב אֶל-הַר נְבוֹ". למה לא כתוב פשוט "ערבות מואב" כמו בכל שאר המקומות? למה תריך את כל התיאור? וכשמבינים את השאלה ומעיינים בפסוקים, רואים בתיאור מילים לא מובנות, "די זהב", "תופל", ומילים מוכרות ממקומות אחרים - ים סוף, "מדבר" - איזה מדבר? פארן? הר שעיר? קדש ברנע? חורב? מה הם שייכים לכאן? ואם קוראים את המשך הספר שזוהי לו הפתיחה, רואים שמהר מאוד משה מתאר את החטאים שהיו במקומות הרמוזים כאן - חטא עגל הזהב בחורב, חטא המרגלים, וכו' ועכשיו ניתן לראות שהמדרש עונה לשאלה בצורה עמוקה, מה שרמוז בפתיחת הספר הוא כעין ההמשך, וגם במדרש עצמו כדאי לעיין, משום שהוא מוסיף רבדים עמוקים ומעניינים לפשט.
אב
כ"א
תשס"ט
דברים פרק א פסוק א
אמנם זה מדרש, ועל כן הוא אינו הקריאה הפשוטה הנראית לעין, אך עדיין ניתן לקרוא זאת בפשט הפסוקים. זה נובע מקושיה אחרת, שהרי יש בחמשת הפסוקים הראשונים של ספר דברים 3 פתיחות שונות, ולכן הפתיחה הראשונה נקראת, לפי המדרש, כך:
אלה הדברים אשר דיבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן:
"במדבר, בערבה, מול סוף, בין פארן ובין תופל ולבן וחצרות ודי זהב, אחד עשר יום מחורב דרך הר שעיר עד קדש ברנע".
ישנו כאן נאום חדש, בן פסוק וחצי. לאחר המילים "בעבר הירדן" פשוט פותחים ציטוט...
אלה הדברים אשר דיבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן:
"במדבר, בערבה, מול סוף, בין פארן ובין תופל ולבן וחצרות ודי זהב, אחד עשר יום מחורב דרך הר שעיר עד קדש ברנע".
ישנו כאן נאום חדש, בן פסוק וחצי. לאחר המילים "בעבר הירדן" פשוט פותחים ציטוט...
אב
ח'
תשס"ט
דברים פרק א פסוק א
לפי הפשט כל הפסוק הזה הוא תיאור של המקום בו דיבר משה.
(ראה בקישור)
רש"י מביא מדרש, ועל המדרש לא מקשים קושיות כאלו.
קישורים חיצוניים ותמונות:
      דברים א באתר ויקיטקסט.(אתר)
      דברים א באתר ויקיטקסט.(אתר)
      דברים א באתר ויקיטקסט.(אתר)
      דברים א באתר ויקיטקסט.(אתר)
      דברים א באתר ויקיטקסט.(אתר)
      דברים א באתר ויקיטקסט.(אתר)
(ראה בקישור)
רש"י מביא מדרש, ועל המדרש לא מקשים קושיות כאלו.
קישורים חיצוניים ותמונות:
      דברים א באתר ויקיטקסט.(אתר)
      דברים א באתר ויקיטקסט.(אתר)
      דברים א באתר ויקיטקסט.(אתר)
      דברים א באתר ויקיטקסט.(אתר)
      דברים א באתר ויקיטקסט.(אתר)
      דברים א באתר ויקיטקסט.(אתר)
אב
ט"ו
תשס"ט
דברים פרק א פסוק א
צריך לבחון למה רש"י מביא דרש מסוים, הרי רש"י הוא פרשן פשט, לא דרש. לדעתי השאלה שמטרידה פה את רש"י היא למה צריך את כל התיאור הזה בפתיחת הספר? לא זכור לי עוד תיאור כל כך מפורט של מקום אחד. "עבר הירדן, במדבר, בערבה, מול סוף, בין פארן ובין תפל, ולבן, וחצרת, ודי זהב, אחד עשר יום מחרב דרך הר שעיר עד קדש ברנע" ולמה בכלל צריך לתאר את המקום הרי אנחנו כבר יודעים מפרשת המסעות שבני ישראל נמצאים בערבות מואב! (במדבר לג, מט-נ: "וַיִּסְעוּ, מֵהָרֵי הָעֲבָרִים; וַיַּחֲנוּ בְּעַרְבֹת מוֹאָב, עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ. וַיַּחֲנוּ עַל-הַיַּרְדֵּן מִבֵּית הַיְשִׁמֹת, עַד אָבֵל הַשִּׁטִּים, בְּעַרְבֹת, מוֹאָב. וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מֹשֶׁה בְּעַרְבֹת מוֹאָב, עַל-יַרְדֵּן יְרֵחוֹ לֵאמֹר: נא דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת-הַיַּרְדֵּן אֶל-אֶרֶץ כְּנָעַן")
או בדברים כט,סט: "אֵלֶּה דִבְרֵי הַבְּרִית אֲשֶׁר-צִוָּה ה' אֶת-מֹשֶׁה לִכְרֹת אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מוֹאָב", או בתחילת פרק לד: "וַיַּעַל מֹשֶׁה מֵעַרְבֹת מוֹאָב אֶל-הַר נְבוֹ". למה לא כתוב פשוט "ערבות מואב" כמו בכל שאר המקומות? למה תריך את כל התיאור? וכשמבינים את השאלה ומעיינים בפסוקים, רואים בתיאור מילים לא מובנות, "די זהב", "תופל", ומילים מוכרות ממקומות אחרים - ים סוף, "מדבר" - איזה מדבר? פארן? הר שעיר? קדש ברנע? חורב? מה הם שייכים לכאן? ואם קוראים את המשך הספר שזוהי לו הפתיחה, רואים שמהר מאוד משה מתאר את החטאים שהיו במקומות הרמוזים כאן - חטא עגל הזהב בחורב, חטא המרגלים, וכו' ועכשיו ניתן לראות שהמדרש עונה לשאלה בצורה עמוקה, מה שרמוז בפתיחת הספר הוא כעין ההמשך, וגם במדרש עצמו כדאי לעיין, משום שהוא מוסיף רבדים עמוקים ומעניינים לפשט.
או בדברים כט,סט: "אֵלֶּה דִבְרֵי הַבְּרִית אֲשֶׁר-צִוָּה ה' אֶת-מֹשֶׁה לִכְרֹת אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מוֹאָב", או בתחילת פרק לד: "וַיַּעַל מֹשֶׁה מֵעַרְבֹת מוֹאָב אֶל-הַר נְבוֹ". למה לא כתוב פשוט "ערבות מואב" כמו בכל שאר המקומות? למה תריך את כל התיאור? וכשמבינים את השאלה ומעיינים בפסוקים, רואים בתיאור מילים לא מובנות, "די זהב", "תופל", ומילים מוכרות ממקומות אחרים - ים סוף, "מדבר" - איזה מדבר? פארן? הר שעיר? קדש ברנע? חורב? מה הם שייכים לכאן? ואם קוראים את המשך הספר שזוהי לו הפתיחה, רואים שמהר מאוד משה מתאר את החטאים שהיו במקומות הרמוזים כאן - חטא עגל הזהב בחורב, חטא המרגלים, וכו' ועכשיו ניתן לראות שהמדרש עונה לשאלה בצורה עמוקה, מה שרמוז בפתיחת הספר הוא כעין ההמשך, וגם במדרש עצמו כדאי לעיין, משום שהוא מוסיף רבדים עמוקים ומעניינים לפשט.
אב
ו'
תשס"ט
דברים פרק א פסוק א
לפי רש"י, המקומות המוזכרים בפסוקים הראשונים של ספר דברים הם תוכחה לעם ישראל על חטאים שעשו. אבל כשמסתכלים על הפסוקים, הרי משה כלל לא אמר את המילים האלה לעם אלא הם רק הקדמה לדבריו, אז איך אומרים שזה תוכחה לעם ישראל?
אב
כ"א
תשס"ט
דברים פרק א פסוק א
אמנם זה מדרש, ועל כן הוא אינו הקריאה הפשוטה הנראית לעין, אך עדיין ניתן לקרוא זאת בפשט הפסוקים. זה נובע מקושיה אחרת, שהרי יש בחמשת הפסוקים הראשונים של ספר דברים 3 פתיחות שונות, ולכן הפתיחה הראשונה נקראת, לפי המדרש, כך:
אלה הדברים אשר דיבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן:
"במדבר, בערבה, מול סוף, בין פארן ובין תופל ולבן וחצרות ודי זהב, אחד עשר יום מחורב דרך הר שעיר עד קדש ברנע".
ישנו כאן נאום חדש, בן פסוק וחצי. לאחר המילים "בעבר הירדן" פשוט פותחים ציטוט...
אלה הדברים אשר דיבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן:
"במדבר, בערבה, מול סוף, בין פארן ובין תופל ולבן וחצרות ודי זהב, אחד עשר יום מחורב דרך הר שעיר עד קדש ברנע".
ישנו כאן נאום חדש, בן פסוק וחצי. לאחר המילים "בעבר הירדן" פשוט פותחים ציטוט...
אב
ח'
תשס"ט
דברים פרק א פסוק א
לפי הפשט כל הפסוק הזה הוא תיאור של המקום בו דיבר משה.
(ראה בקישור)
רש"י מביא מדרש, ועל המדרש לא מקשים קושיות כאלו.
קישורים חיצוניים ותמונות:
      דברים א באתר ויקיטקסט.(אתר)
      דברים א באתר ויקיטקסט.(אתר)
      דברים א באתר ויקיטקסט.(אתר)
      דברים א באתר ויקיטקסט.(אתר)
      דברים א באתר ויקיטקסט.(אתר)
      דברים א באתר ויקיטקסט.(אתר)
(ראה בקישור)
רש"י מביא מדרש, ועל המדרש לא מקשים קושיות כאלו.
קישורים חיצוניים ותמונות:
      דברים א באתר ויקיטקסט.(אתר)
      דברים א באתר ויקיטקסט.(אתר)
      דברים א באתר ויקיטקסט.(אתר)
      דברים א באתר ויקיטקסט.(אתר)
      דברים א באתר ויקיטקסט.(אתר)
      דברים א באתר ויקיטקסט.(אתר)
אב
ט"ו
תשס"ט
דברים פרק א פסוק א
צריך לבחון למה רש"י מביא דרש מסוים, הרי רש"י הוא פרשן פשט, לא דרש. לדעתי השאלה שמטרידה פה את רש"י היא למה צריך את כל התיאור הזה בפתיחת הספר? לא זכור לי עוד תיאור כל כך מפורט של מקום אחד. "עבר הירדן, במדבר, בערבה, מול סוף, בין פארן ובין תפל, ולבן, וחצרת, ודי זהב, אחד עשר יום מחרב דרך הר שעיר עד קדש ברנע" ולמה בכלל צריך לתאר את המקום הרי אנחנו כבר יודעים מפרשת המסעות שבני ישראל נמצאים בערבות מואב! (במדבר לג, מט-נ: "וַיִּסְעוּ, מֵהָרֵי הָעֲבָרִים; וַיַּחֲנוּ בְּעַרְבֹת מוֹאָב, עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ. וַיַּחֲנוּ עַל-הַיַּרְדֵּן מִבֵּית הַיְשִׁמֹת, עַד אָבֵל הַשִּׁטִּים, בְּעַרְבֹת, מוֹאָב. וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מֹשֶׁה בְּעַרְבֹת מוֹאָב, עַל-יַרְדֵּן יְרֵחוֹ לֵאמֹר: נא דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת-הַיַּרְדֵּן אֶל-אֶרֶץ כְּנָעַן")
או בדברים כט,סט: "אֵלֶּה דִבְרֵי הַבְּרִית אֲשֶׁר-צִוָּה ה' אֶת-מֹשֶׁה לִכְרֹת אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מוֹאָב", או בתחילת פרק לד: "וַיַּעַל מֹשֶׁה מֵעַרְבֹת מוֹאָב אֶל-הַר נְבוֹ". למה לא כתוב פשוט "ערבות מואב" כמו בכל שאר המקומות? למה תריך את כל התיאור? וכשמבינים את השאלה ומעיינים בפסוקים, רואים בתיאור מילים לא מובנות, "די זהב", "תופל", ומילים מוכרות ממקומות אחרים - ים סוף, "מדבר" - איזה מדבר? פארן? הר שעיר? קדש ברנע? חורב? מה הם שייכים לכאן? ואם קוראים את המשך הספר שזוהי לו הפתיחה, רואים שמהר מאוד משה מתאר את החטאים שהיו במקומות הרמוזים כאן - חטא עגל הזהב בחורב, חטא המרגלים, וכו' ועכשיו ניתן לראות שהמדרש עונה לשאלה בצורה עמוקה, מה שרמוז בפתיחת הספר הוא כעין ההמשך, וגם במדרש עצמו כדאי לעיין, משום שהוא מוסיף רבדים עמוקים ומעניינים לפשט.
או בדברים כט,סט: "אֵלֶּה דִבְרֵי הַבְּרִית אֲשֶׁר-צִוָּה ה' אֶת-מֹשֶׁה לִכְרֹת אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מוֹאָב", או בתחילת פרק לד: "וַיַּעַל מֹשֶׁה מֵעַרְבֹת מוֹאָב אֶל-הַר נְבוֹ". למה לא כתוב פשוט "ערבות מואב" כמו בכל שאר המקומות? למה תריך את כל התיאור? וכשמבינים את השאלה ומעיינים בפסוקים, רואים בתיאור מילים לא מובנות, "די זהב", "תופל", ומילים מוכרות ממקומות אחרים - ים סוף, "מדבר" - איזה מדבר? פארן? הר שעיר? קדש ברנע? חורב? מה הם שייכים לכאן? ואם קוראים את המשך הספר שזוהי לו הפתיחה, רואים שמהר מאוד משה מתאר את החטאים שהיו במקומות הרמוזים כאן - חטא עגל הזהב בחורב, חטא המרגלים, וכו' ועכשיו ניתן לראות שהמדרש עונה לשאלה בצורה עמוקה, מה שרמוז בפתיחת הספר הוא כעין ההמשך, וגם במדרש עצמו כדאי לעיין, משום שהוא מוסיף רבדים עמוקים ומעניינים לפשט.
אב
כ"א
תשס"ט
דברים פרק א פסוק א
אמנם זה מדרש, ועל כן הוא אינו הקריאה הפשוטה הנראית לעין, אך עדיין ניתן לקרוא זאת בפשט הפסוקים. זה נובע מקושיה אחרת, שהרי יש בחמשת הפסוקים הראשונים של ספר דברים 3 פתיחות שונות, ולכן הפתיחה הראשונה נקראת, לפי המדרש, כך:
אלה הדברים אשר דיבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן:
"במדבר, בערבה, מול סוף, בין פארן ובין תופל ולבן וחצרות ודי זהב, אחד עשר יום מחורב דרך הר שעיר עד קדש ברנע".
ישנו כאן נאום חדש, בן פסוק וחצי. לאחר המילים "בעבר הירדן" פשוט פותחים ציטוט...
אלה הדברים אשר דיבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן:
"במדבר, בערבה, מול סוף, בין פארן ובין תופל ולבן וחצרות ודי זהב, אחד עשר יום מחורב דרך הר שעיר עד קדש ברנע".
ישנו כאן נאום חדש, בן פסוק וחצי. לאחר המילים "בעבר הירדן" פשוט פותחים ציטוט...
אב
ח'
תשס"ט
דברים פרק א פסוק א
לפי הפשט כל הפסוק הזה הוא תיאור של המקום בו דיבר משה.
(ראה בקישור)
רש"י מביא מדרש, ועל המדרש לא מקשים קושיות כאלו.
קישורים חיצוניים ותמונות:
      דברים א באתר ויקיטקסט.(אתר)
      דברים א באתר ויקיטקסט.(אתר)
      דברים א באתר ויקיטקסט.(אתר)
      דברים א באתר ויקיטקסט.(אתר)
      דברים א באתר ויקיטקסט.(אתר)
      דברים א באתר ויקיטקסט.(אתר)
(ראה בקישור)
רש"י מביא מדרש, ועל המדרש לא מקשים קושיות כאלו.
קישורים חיצוניים ותמונות:
      דברים א באתר ויקיטקסט.(אתר)
      דברים א באתר ויקיטקסט.(אתר)
      דברים א באתר ויקיטקסט.(אתר)
      דברים א באתר ויקיטקסט.(אתר)
      דברים א באתר ויקיטקסט.(אתר)
      דברים א באתר ויקיטקסט.(אתר)
אב
ט"ו
תשס"ט
דברים פרק א פסוק א
צריך לבחון למה רש"י מביא דרש מסוים, הרי רש"י הוא פרשן פשט, לא דרש. לדעתי השאלה שמטרידה פה את רש"י היא למה צריך את כל התיאור הזה בפתיחת הספר? לא זכור לי עוד תיאור כל כך מפורט של מקום אחד. "עבר הירדן, במדבר, בערבה, מול סוף, בין פארן ובין תפל, ולבן, וחצרת, ודי זהב, אחד עשר יום מחרב דרך הר שעיר עד קדש ברנע" ולמה בכלל צריך לתאר את המקום הרי אנחנו כבר יודעים מפרשת המסעות שבני ישראל נמצאים בערבות מואב! (במדבר לג, מט-נ: "וַיִּסְעוּ, מֵהָרֵי הָעֲבָרִים; וַיַּחֲנוּ בְּעַרְבֹת מוֹאָב, עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ. וַיַּחֲנוּ עַל-הַיַּרְדֵּן מִבֵּית הַיְשִׁמֹת, עַד אָבֵל הַשִּׁטִּים, בְּעַרְבֹת, מוֹאָב. וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מֹשֶׁה בְּעַרְבֹת מוֹאָב, עַל-יַרְדֵּן יְרֵחוֹ לֵאמֹר: נא דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת-הַיַּרְדֵּן אֶל-אֶרֶץ כְּנָעַן")
או בדברים כט,סט: "אֵלֶּה דִבְרֵי הַבְּרִית אֲשֶׁר-צִוָּה ה' אֶת-מֹשֶׁה לִכְרֹת אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מוֹאָב", או בתחילת פרק לד: "וַיַּעַל מֹשֶׁה מֵעַרְבֹת מוֹאָב אֶל-הַר נְבוֹ". למה לא כתוב פשוט "ערבות מואב" כמו בכל שאר המקומות? למה תריך את כל התיאור? וכשמבינים את השאלה ומעיינים בפסוקים, רואים בתיאור מילים לא מובנות, "די זהב", "תופל", ומילים מוכרות ממקומות אחרים - ים סוף, "מדבר" - איזה מדבר? פארן? הר שעיר? קדש ברנע? חורב? מה הם שייכים לכאן? ואם קוראים את המשך הספר שזוהי לו הפתיחה, רואים שמהר מאוד משה מתאר את החטאים שהיו במקומות הרמוזים כאן - חטא עגל הזהב בחורב, חטא המרגלים, וכו' ועכשיו ניתן לראות שהמדרש עונה לשאלה בצורה עמוקה, מה שרמוז בפתיחת הספר הוא כעין ההמשך, וגם במדרש עצמו כדאי לעיין, משום שהוא מוסיף רבדים עמוקים ומעניינים לפשט.
או בדברים כט,סט: "אֵלֶּה דִבְרֵי הַבְּרִית אֲשֶׁר-צִוָּה ה' אֶת-מֹשֶׁה לִכְרֹת אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מוֹאָב", או בתחילת פרק לד: "וַיַּעַל מֹשֶׁה מֵעַרְבֹת מוֹאָב אֶל-הַר נְבוֹ". למה לא כתוב פשוט "ערבות מואב" כמו בכל שאר המקומות? למה תריך את כל התיאור? וכשמבינים את השאלה ומעיינים בפסוקים, רואים בתיאור מילים לא מובנות, "די זהב", "תופל", ומילים מוכרות ממקומות אחרים - ים סוף, "מדבר" - איזה מדבר? פארן? הר שעיר? קדש ברנע? חורב? מה הם שייכים לכאן? ואם קוראים את המשך הספר שזוהי לו הפתיחה, רואים שמהר מאוד משה מתאר את החטאים שהיו במקומות הרמוזים כאן - חטא עגל הזהב בחורב, חטא המרגלים, וכו' ועכשיו ניתן לראות שהמדרש עונה לשאלה בצורה עמוקה, מה שרמוז בפתיחת הספר הוא כעין ההמשך, וגם במדרש עצמו כדאי לעיין, משום שהוא מוסיף רבדים עמוקים ומעניינים לפשט.
כל ההודעות באתר זה מוגשות תחת רשיון cc-by-sa. האתר סגור בשבת. טקסט התנ"ך חייב בגניזה.
האתר נצפה במיטבו בדפדפנים Google Chrome, Mozilla Firefox ו- Internet Explorer גרסה 7 ומעלה.
האתר נצפה במיטבו בדפדפנים Google Chrome, Mozilla Firefox ו- Internet Explorer גרסה 7 ומעלה.