הגיית מילה זו שנויה במחלוקת מעניינת.
בכת"י שמוצג כאן מנוקדת בלמ"ד בחטף פתח.
ישנם אנשים שקוראים במקומות כמו פה את החטף כמו שהוא (דומני שהרב מאזוז נוהג כך).
טענת הרב ברויאר היא שחטף זה הוא רק סימון של שוא נע (כי הטבריינים הגו שוא נע בחטף כפי הגיית התימנים).
ויש גישה שלישית שהחטף פה הוא שוא נח (אפשר לראות את זה ב"סימנים" לפחות במהדורות הראשונות), גם זה יכול להתבסס על דברי הרב ברויאר לעיל.