אתנ"כתא

ליל חמישי, כ"ד ניסן תשפ"ד

ברוך הבא אורח | התחבר או הרשם
   הצג פרשות ועליות. הצג אותיות פסוק ופרק. הצג קישורים להודעות. גודל הכתב:
 טו וַיִּ֤חַר לְמֹשֶׁה֙ מְאֹ֔ד וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־יְדוָ֔ד אַל־תֵּ֖פֶן אֶל־מִנְחָתָ֑ם לֹ֠א חֲמ֨וֹר אֶחָ֤ד מֵהֶם֙ נָשָׂ֔אתִי וְלֹ֥א הֲרֵעֹ֖תִי אֶת־אַחַ֥ד מֵהֶֽם׃
הוסף הודעה

סיון
כ"ז
תשס"ט

אמירת משה לה' על קורח -
במדבר פרק טז פסוק טו
קודם כל זה אמירתו נראית לא קשורה, דתן ואבירם לא טוענים שמשה לא הגון וגנב אותם (לא חמור אחד מהם נשאתי), אלא שהוציאם מארץ טובה להמיתם במדבר.
דבר שני, לאיזה מנחה שלהם (מן הסתם דתן ואבירם) הוא רוצה שה' לא ישעה?
ולבסוף, למה ה' לא מגיב?
מאמרים וביאורים באתר ויקיטקסט