אתנ"כתא

ליל שלישי, י"ח אב תשפ"א

ברוך הבא אורח | התחבר או הרשם
   הצג אותיות פסוק ופרק. הצג קישורים להודעות. גודל הכתב:
 ז וַֽתַּעֲנֶ֛ינָה הַנָּשִׁ֥ים הַֽמְשַׂחֲק֖וֹת וַתֹּאמַ֑רְןָ הִכָּ֤ה שָׁאוּל֙ (באלפו) [בַּאֲלָפָ֔יו] וְדָוִ֖ד בְּרִבְבֹתָֽיו׃
הוסף הודעה

ניסן
י"א
תשס"ט

כונת הנשים -יונתן
שמואל א פרק יח פסוק ז
הרב אברהם ריבלין מסביר שפס' זה הוא שבח שנתנו הנשים לשאול ושלא ניסו לגנותו בזה, שהן התכונו לומר ששאול בשביל להכות צריך רק אלפים, ואִלּוּ דוד לעֻמתו צריך רבבות. ושאול שחרה לו מזה לא הבינן נכון וחשב את הפרוש המקובל (ששאול מכה רק אלף ודוד רבבה).

אולי אפשר להסביר את המשך הענין אחרת, ששאול הבין מדבריהן שדוד כבר "מולך" קצת ויש לו רבבות ואלו לשאול נותרו רק אלפים, ולכן גם אומר שמה שנשאר לו זה המלוכה.
מאמרים וביאורים באתר ויקיטקסט